צריכים עו”ד?

מלאו את הטופס ועו"ד מקצועי יחזור אליכם בהקדם האפשרי:




בחר נושא:

מאמרים

משפט והלכה – התפתחותו של המשפט העברי

נכון להיום וכמו אז אנו נתקלים בלא מעט חוקים הקשורים הן בחוק העברי והן במשפט הישראלי אזרחי מה שמסביר את הפגשות משפט והלכה יחד. אז במה שונה המשפט העברי מהמשפט הקרוי לכאורה “משפט חילוני”? כאשר מדברים על משפט עברי בכנסת או בכל מקום אחר משתמשים במונח ההלכתי – דין תורה. המשפט העברי מוכר לרבים טובים גם בזכות קיומו ומימושו כבר מתחילת המאה העשרים וזאת בעקבות התעוררות לאומית. בכדי להבין את היחס והקשר בין הלכה לבין משפט ישראלי הבאנו כמה דברים אודות המשפט העברי מראשית קיומו ועד היום.   

משפט עברי מראשיתו ועוד בימי קדם 

החל מתקופת ההתיישבות בארץ ישראל ובשביל לחזק את הפעילות התרבותית הציונית במאה עשרים ניסו לייצר מערכת משפטית לאומית וכאן נכנס גם חוק המשפט העברי. שלא כמו ימינו הנוכחיים, ההתדיינות דאז הייתה על פי דיני בוררות, כמו כן פעלו בתי המשפט על פי תקנות הקשורות בסדרי דין ובהתבסס על ראיות – כאמור דיני ראיות. רוב השופטים אשר כיהנו בתקופה זו לא היו משפטנים אלא אנשים הפעלו מתוך שכל ישר ועמדה מוסרית בקהילה וכך גם ניסו להמעיט בייצוג של עורכי דין והפיכת מעמד המשפט למשהו נגיש ויותר פתוח לקהל הרחב בידיעה כי הכול מבוסס על יושר והגינות. 

משפט והלכה – המשפט העברי והחקיקה במדינת ישראל 

המחוקק הישראלי לקח והשתמש בחלק מעקרונות ההלכה היהודית מה שניתן לראות גם כיום את הקשר בין משפט והלכה יחד. אז אולי לא צוין במפורש כי מקור החוק הוא עברי ועדיין המקורות הן מקורות עבריים לכל דבר- כמו אז גם היום החקיקה הסתמכה ותמשיך להסתמך על מונחים מקרב המשפט העברי. החוקים המדוברים המביאים גם משפט ציבורי וגם משפט הלכתי נקבעו על ידי ועדות ציבוריות אשר התמנו מטעם משרד המשפטים ומונים בתוכם חלק ממומחי המשפט העברי. כך למעשה באמצעות משפט והלכה הפכה החקיקה לשיטת משפט שיודעת ונוגעת בכל התחומים וכך גם עונה לכל אחד על הצרכים הקשורים בזמן ובמקום.  

שילוב של משפט עברי בחוק הישראלי 

כפי שהבנתם, בעבר היו לא מעט שופטי עליון בדימוס (חיים כהן, מנחם אלון) בעד לשילוב בין משפט והלכה כאמור חוקים מהמשפט הישראלי המעורבים גם עם המשפט העברי – כאמור הלכה. לצד זאת גם הרב צבי יהודה קוק נתן את אותותיו בעניין החשיבות של הטעמת החוק העברי במערכות המשפט הישראליות בטענה כי ארץ ישראל נוטה “להקשיב” לחוק הבריטי יותר מהחוק העברי- חוק המחייב במדינה יהודית! כמו כן חשוב לציין כי יש והיו לא מעט שלא אהבו את הרעיון של “ערבוב” משפט דתי לצד משפט “חילוני”. 

בסיכומו של דבר ניתן לראות כי המשפט וההלכה (החוק העברי) נפגשים בלא מעט מקרים ולראייה- יותר ויותר מצבים בהם נראה כיצד כנסת ישראל מחוקקת חוקים בהסתמך למשפט העברי.